פולמוס
הגיור
כידוע, לאחרונה הגיש שר המשפטים לשעבר, עו"ד משה ניסים, את המלצות הועדה לעניין הגיור בישראל. עיקרי ההמלצות – להקים רשות גיור ממלכתית חדשה, כאשר יו"ר הרשות יתמנה
ע"י ראש הממשלה, בהסכמת אב בית הדין הגדול, דהיינו, אחד מהרבנים הראשיים. למעשה הכוונה להוציא את סמכות הגיור מהרבנות הראשית. הגיור יהיה ע"פ דין תורה, (דהיינו אורתודוקסי בלבד), אבל בגישה הלכתית מקלה. הוצע לעגן את מערך הגיור הממלכתי בחוק, מה שלא נעשה עד כה.
הוועדה שתמנה את
דייני בתי הדין המוסמכים לגייר תמנה 11 חברים. היא תהיה בראשות ראש הממשלה או
נציגו, וישבו בה, בין השאר שר המשפטים, הרבנים הראשיים, יו"ר הסוכנות ויהיו
גם 2 נציגים של זרמי היהדות הקונסרבטיבית והרפורמית. יוקמו בתי דין לגיור קטינים
גם כן.
כמו היום, תימשך ההכרה בגיורים שנערכו בחו"ל, מבחינת הזכות לקבל אזרחות ישראלית ע"פ חוק השבות, אך לא הכרה ביהדותו של העולה, לצרכי נישואין וכו'.
הדו"ח מדגיש את חשיבות ודחיפות גיור ע"פ ההלכה, בגישת "בית הלל", כדי לעודד גיור ולהפחית את סכנת ההתבוללות, בגלל שישנם בארץ כ- 400,000 עולים וצאצאיהם, שאינם מוכרים כיהודים ע"פ ההלכה, ומספרם גדל בכ- 10,000 לשנה. רק כ- 4000 בממוצע מתגיירים מידי שנה. זה מהווה פתח ברור לנישואי תערובת (בחו"ל), בין ישראלים יהודים לשאינם יהודים.
הרבנים הראשיים, וכן רבנים בכירים רבים מכל החוגים, יצאו נגד ההמלצות, בעיקר בגלל הוצאת סמכות הגיור מהרבנות הראשית וכן בגלל הכללת נציגים פוליטיים וכאלה שאינם בהכרח שומרי תורה ומצוות, בוועדה למנוי הדיינים.
לאור ההתנגדות הרבתית להמלצות ועדת ניסים, אשר כנראה תכשיל את המהלך, נראה כי אין מקום להוציא את הסמכות העליונה לאשר גיורים מהרבנות הראשית, אך כן לדרוש הכנסת הקלות בהליך הקיים, ולדרוש הנמקות מבוססות מצד בית הדין הגדול לגיורים, לכל מקרה של סירוב לאשר מכונים ללימודי יהדות; הרכב בתי דין אשר ביקשו לקבל הסמכה לבחון מועמדים לגירות; וכן סירוב לתת תעודת גירות למתגיירים אשר הומלצו לכך ע"י בית דין מוסמך. צריך להיות גם מנגנון שיאפשר ערעור על סירוב כזה.
בנוסף אני מעלה
את ההערות וההצעות הבאות:
1. החטא הקדמון אשר
גרם לבעיה, הוא שחוק השבות מאפשר עלייה המונית של לא יהודים וגם כאלה שאין להם
זיקה כלשהי ליהדות. מן הראוי לשקול תיקון לחוק השבות, כדי להקטין לפחות את הבעיה
בעתיד – (לדוגמה, להתנות קבלת סל קליטה מלא, בהתחייבות לעבור תהליך גיור תוך X שנים).
2. הליך הגיור
אינו מופיע בתורה, אלא רק בברייתא במסכת יבמות. על כן יש מקום לא להקשות על
המתגיירים יתר על המידה, כפי שמובא במקורות רבים, במיוחד לאור איום נישואי תערובת
רבים, כפי שהובא בדו"ח.
3. אמנם לא ברור
האם מיעוט המבקשים להתגייר כיום, נובע מהקושי שבתהליך, או מאי רצון להפוך ליהודים
עם כל הכרוך בכך, אך אם ניתן להקל במקצת על המבקשים להתגייר, מן הראוי לעשות כן. ניתן
אולי לעודד גיור ע"י החזר סכום כספי לגרים בסיום התהליך, כנגד הזמן והעלויות
שהושקעו על ידם תוך כדי תהליך הגיור.
4. יחד עם זאת, ע"פ הלכות הרמב"ם והשולחן ערוך, לא ניתן לוותר על בדיקת העילה של המבקש להתגייר. צריכה להיות לו כוונה כנה להפוך ליהודי ולא ניתן להסתפק ברצון להסתפח לעם היהודי בלבד, ללא התחייבות בסיסית לקיים את מצוות היהדות. על כן, ברור כי עליו ללמוד את עיקרי היהדות ומצוותיה ולהבחן על כך. יחד עם זאת, אין חובה שיכיר את כל הדינים לפני האישור הסופי לגירות, אך עליו להתחייב להשלים את ידיעותיו בהלכה היהודית גם אחרי הגיור.
נציין כי, לפי רוב הפוסקים, גם אם בפועל, הגר לא מקיים את עיקרי מצוות
היהדות, הגירות אינה מתבטלת, אלא הוא מוגדר כיהודי חוטא. ניתן להשוות עמדה זאת למקרה שאדם מבקש לקבל אזרחות של מדינה שאליה הוא היגר כמה שנים לפני כן. אם הוא מודיע לרשויות האזרוח שאינו מתכוון לשמור על חוקי המדינה, אלא לעבור עליהם, או שקיימים אצל הרשויות ספקות לגבי שמירת החוק על ידו, סביר להניח שלא יזכה לקבלת אזרחות. לעומת זאת, מי שכבר אזרח של אותה המדינה, בגלל שנולד וגדל בה, אינו מאבד את אזרחותו, אפילו אם הוא עבריין מורשע. באותה מדה, מי שמבקש להתגייר חייב להתכוון לשמור על חוקי היהדות, אך לאחר שכבר התגייר, אינו מאבד את יהדותו גם אם אינו מקיים את מצוות היהדות, אלא הוא דומה באנלוגיה הנ"ל, לאזרח עבריין. כפי שנאמר, (סנהדרין מד, א), "(ישראל), אף על פי שחטא, ישראל הוא".
5. רצוי לעודד
הורים לא יהודים לדאוג למילת בניהם כשהם עדיין תינוקות, דבר שיחסוך זאת מהם, אם
יבקשו להתגייר לאחר שיגדלו, (פרט לצורך בהטפת דם).
6. מומלץ
שהמכונים ללימודי יהדות לקראת גיור, יצטרכו לקבל את אישור לכך מהרבנות הראשית.
כאמור, הרבנות תידרש לנמק היטב, כל סירוב למתן אישור.
7. כמו היום, נתינים זרים יוכלו להתגייר בארץ,
רק במינהל הגיור של הרבנות הראשית. כאן בדיקת העילה לרצון להתגייר חשובה ביותר,
שכן גיור מאפשר קבלת אזרחות ישראלית.
8. בית הדין
הגדול יסמיך בתי דין של רבני ערים ואף בתי דין פרטיים מומחים, (אורתודוקסים
כמובן), לבחון מועמדים לגיור ולאשר את זכאותם לקבל תעודת גיור מבית הדין הגדול. תידרש
הנמקה לכל מקרה של סירוב למתן אישור לבית דין המבקש הסמכה.
9. במקביל, מובן כי חשוב מאוד להקפיד על רישום מדויק ברבנות הראשית ובמרשם האוכלוסין של מעמדו של כל אזרח או תושב בישראל מבחינת היותו יהודי או לא, בעיקר לצרכי רישום נישואין, גירושין, קבורה וכל המשתמע מכך.