1 דקות קריאה
21 Feb

עדכון לשנת 2024

כידוע, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, חתם בזמנו על הסכם "עד מדינה" עם המשטרה. במסגרת ההסכם הובטח לו שלא ישא מאסר בפועל. שנת 2024 החליטה הפרקליטות לבטל את ההסכם אתו ואולי יועמד לדין עלעבירות שהוא חשוד בהן. 

מה זה עד מדינה ומה הבעיות היכולות להתעורר מעדותו?

ע"פ סעיף 54א(א) לפקודת הראיות [נוסח משולב] התשל"א-1971, עד מדינה מוגדר כ:  

"שותף לאותה עבירה, המעיד מטעם התביעה, לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה".  

ככלל, עבריין צריך לבוא על עונשו, ועל כן, הפיכתו של עבריין לעד מדינה תהיה רק במקרים בהם יש להעדיף, למען טובת הציבור, הבאתו לדין של עבריין אחר - פעולה שהתביעה תתקשה לעשותה בלא שימוש בעד מדינה.

כאמור, עד מדינה הוא חשוד, נאשם, או מורשע בפלילים, המעיד מטעם התביעה נגד עמיתיו או שותפיו לעבירה בעקבות הסכם שערך עם הפרקליטות. 

החלטת אדם להפוך לעד מדינה עשויה להיות כתוצאה מרגש אשמה או חרטה, אך לעתים קרובות יותר, החלטה כזו מתקבלת בתגובה להצעה נדיבה של התביעה, כגון: הגשת כתב אישום רק על עבירה פחותה, הסדר טיעון נדיב, הסכמה על מאסר בתנאים נוחים מהרגיל, וכדומה. ע"פ החוק, עדותו של עד מדינה צריכה "סיוע" בראיות על מנת שתקבל משקל מלא ותאפשר הרשעתו של נאשם על פיה.   

(מקור: ויקיפדיה, עד_מדינה).

עד מדינה נמצא בניגוד עניינים קשה. למעשה הוא שותף לעבירה שהוא מעיד עליו, תוך הפללת שותפיו לעבירה, ומראש הוא חשוד בהטיית עדותו, בלחץ חוקריו הדורשים שיספק את "הסחורה", והוא בעל אינטרסים אישיים מובהקים. 

נעיר כי ע"פ ההלכה היהודית הבסיסית, עד מדינה פסול לעדות, בהיותו חשוד או מורשע כעבריין, וממילא אדם שאמינותו מוטלת בספק ומפני שאדם רשע פסול לעדות, שנאמר "אַל-תָּשֶׁת יָדְךָ עִם-רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס", (שמות כג, א). מפי השמועה למדו מזה, "אל תשת (תשים) רשע עד". בנוסף, כל עדות שיש לאדם טובת הנאה בה, היא פסולה, מפני שהעד נוגע לעניין שהוא מעיד עליו.  (ר' בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן לד, ו- לז).

 אולם גם במשפט התורה, יש דאגה להגנה על החברה בעת שהעבריינים מהלכים אימה כנגד חפים מפשע, או פועלים בשחיתות נוראה. לכן, בלית ברירה ומדין הוראת שעה, או ע"פ משפט המלוכה, ההלכה מכירה בעד המדינה. רבנו ניסים (הר"ן, מגדולי חכמי ספרד במאה ה- 14),  מגיע למסקנה בעקבות הרמב"ם, שלמען שלמות החברה ותיקונה יש צורך במערכת שיפוט נוספת פרגמטית יותר והיא "משפט המלך". למלך סמכות נרחבת המשלימה את המערכת המשפטית הרגילה. בזמן שאין מלך, כותב הראי”ה קוק, משפטי המלוכה נתונים לציבור, למערכת המשפטית הנוהגת במדינה. 

לפי זה יש מקום לתת תוקף לתחום הענישה הפלילי הכולל הרשעות על פי ראיות נסיבתיות, אומדנות (מצלמות, מסמכים וכו’) וכן עד מדינה – אף-על-פי שעל פי דין תורה הוא פסול לעדות, מכל מקום אם אין למשטרה דרך להגיע אל החשודים המרכזיים ולהפליל אותם אלא על ידי עד מדינה, יש מקום גם על פי התורה לקבלם בבחינת “הרע במיעוטו”… לדעת הרב אברהם שפירא יש מקום לקבל ‘עד מדינה’ בערבון מוגבל: רק במקרי רצח, או אלימות ושחיתות ברמת פשיעה גבוהה. (מקור: mishpatlaam.co.il).

נראה כי, על השופטים הדנים במשפט שבו מעיד "עד מדינה", להקפיד על הכלל שהובא לעיל ש"עדותו של עד מדינה צריכה "סיוע" בראיות על מנת שתקבל משקל מלא ותאפשר הרשעתו של נאשם על פיה" ואין להתבסס אך ורק על עדותו.

מבוסס על מקור: www.hidabroot.org


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.