כידוע, המפלגות החרדיות איימו בעבר שאם הקואליציה לא תעביר את חוק יסוד "לימוד תורה" ו"חוק הגיוס" שהציעו, הם לא יתמכו בהצעת חוק התקציב ויפילו את הממשלה.
מעניין לבדוק במקורות היהדות, מה ההתייחסות לשירות צבאי של לומדי תורה ולאן רצוי לחתור מבחינה תורנית, בסוגיה סבוכה זו.
לעניין השירות הצבאי, לא מופיע במקורות ההלכה היהדות, שיש פטור לתלמידי חכמים מהשתתפות אפילו במלחמת רשות ומכל שכן במלחמת מצווה, שמדינת ישראל שרויה בה ולהיפך, על כל גבר בישראל לעבור הכשרה צבאית, כדי שיוכל להשתתף במאמץ המלחמתי. התורה ציוותה "לא תעמוד על דם רעיך" וידוע הכלל ש"פיקוח נפש דוחה את כל המצוות", כולל לימוד תורה. טענות החרדים שלימוד תורה דוחה שירות צבאי או שמגן על המדינה יותר משירות צבאי, חסר בסיס הלכתי. ורצוי לומר להם את זה.
כתב פרופ' אביעד הכהן באתר data.ac.il:
גם ר' אברהם ישעיה קרליץ, בעל "חזון איש", מנהיגה של היהדות החרדית בארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה ה- 20, הדגיש בעקבות דברי חז"ל, שהפטורים השונים ממלחמת רשות, אינם חלים במלחמת מצווה, אף כשיש לצבא די כוח אדם: וכתב (חזון איש, עבודה זרה, סימן כג, ס"ק ג.):
נראה דהא דתנן [=זה ששנינו] שבמלחמת מצוה אפילו חתן מחדרו, לא איירי [=אינו אמור] בזמן שצריכים לעזרתם לניצחון במלחמה, שזה פשיטא [=פשוט] שבשביל פיקוח נפש והצלת העם כולם חייבין, אלא אפילו בזמן שאין צורך אלא למספר מסוים, היה רשות לקחת חתן מחדרו, שאין לחוזרים [=מן המלחמה, בעלי הפטור] שום זכות במלחמת מצווה. וכן במלחמת רשות, אינם פטורים אלא בזמן שאין ניצחון ישראל תלוי בהם...אבל אם יש צורך בהן, חייבין לבוא לעזרת אחיהם, (גם במלחמת רשות).
גם הרב עוזיאל, זצ"ל, הרב הראשי הספרדי הראשון במדינה, בתשובתו האם לומדי תורה צריכים לקבל פטור, בהסתמך על ראיות שונות מן התלמוד וספרות הפוסקים, שלל מכול וכול את הדעה שיש לפטור את בני לוי, (שכך כינו את עצמם בני הישיבות), מחובת הנשיאה בנטל הביטחוני, ואלה דבריו: כל הכוהנים, ואפילו כהן גדול, הם מעורכי המלחמה במלחמת הרשות, ואין צריך לומר במלחמת מצוה... במלחמת הכיבוש, וכן במלחמת הרשות, שכל ישראל נלחמים, חייבים להתגייס גם הכוהנים ככל ישראל.
לכן, לגבי אברכים המצהירים שתורתם אומנותם, נראה שיהיה נכון לקבוע כי, בגלל חשיבות הכשרת מורים לתורה ולמצוות, רבנים, דיינים ושאר משרתים במקצועות הקודש, יש מקום לדחות את שירותם הצבאי עד לאחר הכשרתם המקצועית ואף לקצרו. בשירות הצבאי, כולל בשירות מילואים, הם ישרתו, ככל הניתן, במקצועם האזרחי. במקרים חריגים, בעיקר לבעלי אישה ומספר ילדים, תינתן אפשרות להמיר את השירות הצבאי בשירות לאומי – אזרחי.
בנוסף, לגבי המתעתדים לעסוק במקצועות הקודש, רצוי להמיר למלגה, את הקצבה הניתנת כיום לכל תלמיד ישיבה או אברך, גם לאלה שאינם לומדים לצורך תעודה או הכשרה מקצועית. המלגה תינתן לצורך הכשרה בלבד במקצועות הקודש (מורים, רבנים - כולל עיסוק בסוגות תורה ומדינה ויחס התורה לסוגיות שעל סדר היום הציבורי, דיינים, סופרי סת"ם, יצרני תשמישי קדושה, משגיחי כשרות, מוהלים, שוחטים, חברא קדישא, וכו'). לאחר ההכשרה המקצועית והשירות הצבאי המקוצר, כשהאברך יתחיל לעבוד בחלק מהיום לפרנסת משפחתו, ממילא לא יהיה עוד צורך במתן קצבה לאברכים הלומדים בכולל בחלק מהיום.
מספר מקבלי המלגה הלומדים למטרת הכשרה מקצועית במקצועות הקודש יוגבל להערכת היקף הביקוש העתידי לעבודתם, ויוגבל לאלה שבדיקות ומבחנים הראו שהם מתאימים למלא את התפקידים שבחרו בהם.
לאור התנגדות העזה של רוב החוגים החרדיים לשירות צבאי, ואף למסגרות שהותאמו לחיילים חרדיים, מחשש להשפעה שלילית מבחינה דתית ומטעמי ביטול תורה, יתכן שהדרך הנכונה להגיע ליעד של השתתפות צעירים חרדיים במאמץ הביטחוני ואף בכוח העבודה, היא ע"י תמריצים כלכליים אישיים לאלה המוכנים להיכנס למסלולים של הכשרה מקצועית למקצועות הקודש, וגיוס לצבא הסדיר במסגרות מותאמות ולימודים אקדמיים, לצד לימוד בישיבה גבוהה או בכולל בחלק מהיום. הוכח שדרך הסנקציות שנוסתה, נוחלת כישלון.
בעקרון,על כל האברכים שאינם מתעתדים למלא תפקידים ציבוריים כנ"ל, להתגייס, אולי לאחר דחיה מסוימת, לתקופה השווה לכל שאר חיילי צה"ל, אך יש לדאוג, לפני גיוסם, להקמת מסגרות צבאיות נוספות שיתאימו לצרכיהם ולרמה ההלכתית והרוחנית הגבוהה של הציבור החרדי. רצוי לאפשר הקמת מסגרות נוספות של ישיבות הסדר חרדיות, לשילוב שירות צבאי עם לימוד בישיבה, כפי שקיימות בציבור הדתי- לאומי.
כידוע, הוקמו כבר מסגרות צבאיות, תוך התאמה לצרכי חיילים חרדים:
גדוד נצח יהודה שהוקם על ידי צה"ל בשיתוף עם רבנים ומשרד הביטחון, על מנת לאפשר לחרדים לשלב שירות צבאי קרבי עם המשך השמירה על אורח חייהם. כיום הגדוד מהווה חלק מחטיבת כפיר.
שח"ר (ראשי תיבות של "שילוב חרדים") הוא מיזם לשילוב חיילים חרדיים בתפקידים עורפיים בצבא. הקבוצה הראשונה התגייסה בנובמבר 2007 למערך הטכני של חיל האוויר, ובעקבות הצלחת הפרויקט נפתחו מסגרות בעוד חילות (חיל המודיעין, חיל הים, אכ"א, ואט"ל – האגף לטכנולוגיה ולוגיסטיקה). הצבא מציין בפני המועמדים כי בכל הבסיסים פועלים רב צבאי, בית כנסת ושיעור תורה יומי, אוכל כשר למהדרין, ושירות לצד גברים בלבד במעגל הראשון של העבודה. כמו כן הוא מדגיש את ההכשרה המקצועית המקיפה הניתנת למתגייסים, המאפשרת פרנסה בתחום לאחר תום השירות.
יש מקום להקמת מסגרות נוספות, שבהן לא משרתות נשים, כשרות למהדרין, זמן לתילה וללימוד תורה ככל שאפשר וכדומה.