כיצד על מדינה יהודית להתייחס לסוגיית המסתננים הבלתי חוקיים ולפליטים מאפריקה?

הפגנת מסתננים בתל אביב. צילום:  BlueHorizon    Wikipedia - Creative Commons 

נאמר בפרשת כי תצא, (דברים, כג, טז – יז):

לֹא-תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל-אֲדֹנָיו אֲשֶׁר-יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו.  עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ. 

רש"י מפרש, בעקבות תרגום אונקלוס, שמדובר בעבד יהודי שנמכר לעובד כוכבים ובורח ממנו, או אפילו עבד נוכרי של יהודי, שברח מחוץ לארץ לארץ ישראל. האבן עזרא מסביר שבעת מלחמה יתכן שיברח למחנה ישראל, עבד שאיננו יהודי וגם שהאדון איננו מישראל. אפילו במקרה זה אסור להחזירו לאדונו הגוי, אלא לתת לו להישאר בארץ, כאדם חופשי.

לפי הרמב"ם, הלכות עבדים, ח, יב, ע"פ מסכת גיטין, מה, א, העבד הנוכרי שברח לארץ ישראל דווקא, יכול להפוך לגר צדק, אחרי לימודי יהדות, ברית מילה והבאת קרבן, ובתור יהודי, הוא אדם חופשי ויהיה אסור להונות אותו.

הרמב"ן מפרש שהטעם הוא שעדיף שהעבד יעבוד את ה' בארץ ישראל מאשר יעבוד אולי לאלילים בחוץ לארץ. זה בוודאי נכון לגבי כל אדם, לא רק לגבי עבדים.

אמנם יש דמיון מסוים בין פסוקים אלה לבין סוגיית המסתננים, אך בתורה מדובר ב"עבד, דווקא. מסתננים ומבקשי מקלט, שמטרתם לשפר את רמת חייהם, בוודאי אינם יכולים להיחשב כעבדים. לעומת זאת, פליט שחייו בארץ מולדתו נתונים בסכנה, דומה לעבד המוזכר בתורה ויש מקום לתת לו להישאר ולעבוד בארץ כאדם חופשי וכפי שכתוב "לֹא תּוֹנֶנּוּ", כלומר שיש להתייחס אליו ביושר ובהגינות. אך לפי פסיקת הרמב"ם, שמדובר במי שהתגייר, בוודאי שאין דמיון, מפני שהפליטים מאפריקה אינם מעוניינים להתגייר ליהדות. בנוסף, התורה כנראה מתייחסת רק לעבדים בודדים הבורחים מידי פעם לישראל, ולא בתופעה המונית ומתמשכת.

על כן, נראה שאת המסתננים הלא חוקיים, שחייהם באפריקה אינם נתונים בסכנה, יש להחזיר לארצות מוצאם, (או למדינה שלישית המוכנה לקלוט אותם) ולא לתת להם מעמד של פליט. לגבי הבעיה האקטואלית של ריכוז מסתננים בדרום תל אביב, תוך פגיעה בתנאי חייהם של התושבים, יתכן כי עד שתהיה אפשרות להחזיר אותם לאפריקה, יש לתת להם אשרות עבודה לזמן מוגבל, ולהעסיקם בעבודות דרושות שיוכלו להתאים להן, בכל הארץ ולא רק באזור תל אביב. 

לגבי הפליטים שבהם, לאחר בדיקת גרסתם שחייהם בארץ המוצא נתונים בסכנה, ניתן לתת להם לעבוד בארץ לתקופה קצובה ארוכה יותר, עד שיוכלו לחזור לארצם או להגר לארץ אחרת. מי שרוצה להתגייר ולהישאר בארץ, יש לאפשר לו. לגבי אלה המעוניינים להישאר בישראל לתקופה ממושכת ניתן לשקול לתת להם מעמד של תושבות ארעית ולאחר מכן, אפילו תושבות קבע, כפוף להצהרת נאמנות למדינת ישראל ולחוקיה.