לקראת פורים ולפני החגיגות והמסיבות המשכרות, נשאל מהי בעצם המשמעויות של החג ומה ניתן ללמוד ממגילת אסתר?

מבין משמעויות החג להבין שנסים רבים מתרחשים בהסתר, (אולי קשור לכך השם "אסתר"), בחיי יום יום וע"י פעולות שהן כביכול, עניין של מה בכך, מבלי שמרגישים זאת. במגילת אסתר מתרחשים דברים רבים כאילו במקרה: במקרה ושתי מסרבת לבוא לפני המלך ואורחיו ומודחת מהמלכות; במקרה אסתר נלקחת לארמון ונבחרת כמלכה; במקרה מרדכי שומע את המזימה של בגתן ותרש לרצוח את אחשוורוש; מסיבה לא מובנת, אסתר דוחה ביממה את חשיפת פשעי המן בפני המלך, ובמהלכה הכל מתהפך מבחינת המן והתייחסותו של המלך אליו: במקרה נדדה שנת המלך בין המשתה הראשון שעשתה אסתר לבין השני והמן מועד ונופל על מיטת המלכה, (אולי מתוך שכרות) במשתה השני, ובדיוק בזמן הנכון מגיע חרבונה ומודיע למלך על העץ שהכין המן לתליית מרדכי. עצם השם "פורים", מצביע על מקריות הגורל. שם ה' אינו מופיע במגילת אסתר כלל, אך הוא בוודאי מופיע בנסתר ומאחורי המאורעות. רק בסוף האירועים, כולם מבינים שצירופי המקרים הרבים הם חלק מנס ענק של הצלת העם היהודי משואה. 

סיפור המגילה הוא בעצם כנגד ההסתכלות על אירועים כאילו שהם מקריים, שזאת בחינת עמלק, (אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, מלשון מקרה, דברים כה, יח).

יש להניח שגם היום קורים כל מיני דברים לטובת העם היהודי אך איננו מודעים לכך, זאת כמובן בתנאי שאנחנו ראויים לכך, (דבר שהוא לא בטוח). אולי משום כך, יש לשתות ולהשתכר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", מפני שאנחנו באמת לא יודעים בזמן אמת, מה פועל לטובתנו ומה לרעתנו, ולעיתים הדברים הם "נהפוך הוא" ביחס להבנתנו שהיא בדרך כלל קצרת טווח. גם נוהגים להתחפש, כדי לסמל את ההסתרה של ה' ושל הנסים שבמגילת אסתר ואת היפוך המציאות. המלה "מגילה", רומזת גם על גלוי הנסתר.  

האם קיים בסיס היסטורי לאירועים המתוארים במגילת אסתר?

קיים בסיס. רוב החוקרים מזהים את דמותו של אחשוורוש עם המלך חשיארש הראשון (המוכר גם בצורה היוונית של שמו, כסרכסס הראשון - מופיע לעתים גם בכתיב "קסרקסס"), בנו של דריווש הראשון ונכדו של כורש השני - (הגדול). חשיארש שלט בממלכה האחמנית בשנים 486-465 לפני הספירה. בזמנו של חשיארש הגיעה הממלכה לשיא גודלה, וכללה את אסיה הקטנה, כל המזרח התיכון, פרס, באקטריה, סוגדיאנה, פארתיה, חלקים מהודו וחלקים מתראקיה. 

ההיסטוריון היווני הרודוטוס (484 לערך עד 425 לפנה"ס, כלומר במקביל לתקופת המלכות של חשיארש), מתאר את חשיארש כשטוף בתאוות נשים ויין, דבר שמתאים מאוד לתיאור אחשוורוש במגילה. הרודוטוס אף מציין שחשיארש ישב בשושן, בארמון מפואר, ומלך מהודו ועד כוש, שוב דמיון רב לכתוב במגילה. עוד בכתבי הרודוטוס, מוזכרת אשתו של כסרכסס - חשיארש, אמיסתריס או אמסוריס, ששמה מזכיר במידת מה את אסתר. היה אז חוק שמי שקרב למלך ללא הרשאה נהרג במקום בידי חיל המשמר המובחר שלו, אשר מנה אלפי חיילים רגליים ופרשים. בעיר הבבלית סִפָר התגלתה תעודה מנהלית בה מוזכר גזבר מלכותי מהעיר שושן, הנקרא מרדוכה, שם דומה מאוד לשם מרדכי. יחד עם זאת, מקורות אחרים, בעיקר יהודיים, מזהים את אחשוורוש דווקא עם בנו של חשיארש ויורשו במלוכה, ארתחשסתא הראשון, אשר מלך בשנים 465 - 425 לפנה"ס.

צילום: Tamar Hayardeni, Wikimedia Commons