עדכון ל - 2024
בית הדין הצבאי גזר בזמנו ארבעה מאסרי עולם ופיצויים בגובה 1.8 מיליון שקלים על עומר עבד אל-ג'ליל, המחבל שרצח את בני משפחת סלומון מחלמיש. זאת לאחר שהורשע לפני כחודשיים בבית הדין הצבאי שבמחנה עופר ברצח ובקשירת קשר לבצע פיגועים נגד ישראלים בחודשים שקדמו לפיגוע. בפיגוע בחודש יולי נרצחו יוסף סלומון, ילדיו חיה ואלעד ונפצעה רעייתו של יוסף, טובה.
השופט דב גלעד החזיק בדעת מיעוט כי לגזור על המחבל עונש מוות.
נאמר כי לפי סעיף 21 (7) בחוק השיפוט הצבאי, רשאי בית דין צבאי להטיל במסגרת סמכותו עונש מוות. בתי משפט צבאיים דנו למוות מחבלים אך פסקי הדין הומרו למאסרי עולם על ידי הרמטכ"ל. בשנת 2003 בקשו שניים משופטי ראאד שייח', שוטר פלסטיני שהורשע ברצח שני חיילי המילואים הישראלים בלינץ' ברמאללה, להטיל עליו עונש מוות, אולם לשם כך דרושה הכרעה פה אחד, והשופטת השלישית התנגדה, ועל כן הושתו עליו שני מאסרי עולם. מאז, לא דרשה התביעה הצבאית עונש מוות למחבלים, אף במקרים שספגה על כך ביקורת ציבורית.
בהקשר זה, כתב הרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע:
לפי הוראת תורתנו, בית דין שדן דיני נפשות זקוק לעדים ולסנהדרין שידונו בנושא. אולם מצד הנהגת המלכות – או בדורנו שאין לנו מלכות – עוברות סמכויות המלך לעם. כך כותב הרב קוק בספר "משפט כהן", בתשובה קמ"ג:
"אם העם בחר ממשלה, יש לה, (לבתי המשפט של המדינה), הסמכות אפילו לדון דיני נפשות לפי חוקי המדינה, כפי שכותב הרמב"ם בהלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ד הלכה ב: "וכל אלו הרצחנים וכיוצא בהם… אם רצה מלך ישראל להורגם בדין המלכות ותקנת העולם – הרשות בידו".
"לממשלת ישראל יש עניין להטיל מרות ואימה על רוצחים שפלים כדי להרתיע אחרים מלבצע זממם. לכן יש מקום להטיל עונש מוות על רוצחי המונים ובכך להגן על חפים מפשע ועל אנשים תמימים. מדינת ישראל צריכה להשכיל ולהבין כי אנו מוקפים אויבים מבחוץ, וכי כל יחס של סלחנות מצדנו למעשי הזוועה שלהם אינו מתפרש שאנחנו ג'נטלמנים אלא הוא מתפרש כחולשה. חולשה זו אינה תורמת לביטחון המדינה. הרמב"ם כותב באגרת תימן כי "כל זמן שאנו רודפים שלומם הם ישיבו בחירום ובמלחמה".
"כלומר הנטייה להומאניות מצד ישראל רק מגביר את הפגיעה בעם ישראל. הסלחנות שבה נקטנו במשך שנים ארוכות הייתה בעוכרינו, והגיע הזמן לשנות את המדיניות ולנקוט באמצעים קשים. על כן ברור שיש עניין שממשלת ישראל תחוקק חוק שיקבע עונש מוות על רוצחים המוניים, ובכך נצליח להרתיע עושי עוולה שכאלה לטובת כלל הציבור".
נאמר כי לא ברור אם יש בגזירת ובביצוע עונשי מוות על מחבלים רוצחים משום הרתעה, שכן המחבלים האלה מתכוונים מראש לבצע פיגוע גם במחיר חייהם ורואים בהקרבת החיים תוך כדי הריגת יהודים והפיכה לשהיד, משום מצווה גדולה המבטיחה חיי גן עדן (יחד עם 72 בתולות). בנוסף הם ובני משפחתם שהם מותירים אחריהם, זוכים בכבוד גדול – כיכרות נקראים על שמם והמשפחה זוכה בקצבה חודשית מכובדת, בין אם הם נידונים למאסר עולם ובן אם הם מתים.
יחד עם זאת, נראה כי ישנם יתרונות רבים להטלת עונש מוות על מחבלים רוצחים. זה עשוי למנוע ניסיונות חטיפה של חיילים ואזרחים כדי שאלה ישמשו קלפי מיקוח לשחרור מחבלים, ולעתים החטופים אף נרצחים ע"י חוטפיהם לפני תביעת תמורה ל"שחרורם" או להחזרת גופותיהם. זה יחסוך את הצורך להחזיקם במעצר ואת העלויות הכרוכות בכך, בדרך כלל תוך הענקת זכויות נדיבות כגון ביקורי קרובים, עיתונים, ספרים, טלוויזיה, רכישות בקנטינה, טיולי חצר וספורט וכו'.
רבים מהמחבלים אף משתחררים בעסקאות למיניהן של חילופי שבויים, ולאחר מכן חוזרים לטרור וממשיכים לפגוע בחיילים ובאזרחים. נראה שאין מתאים יותר למצב דברים זה מהאמרה: "כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים", (ר' אלעזר, מדרש תנחומא לפרשת מצורע). ניתן לומר שכיום קיימים תמריצים רבים לרצח יהודים ע"י מחבלים!
הועלתה טענה שהוצאה להורג של מחבלים רוצחים תפגע בתדמית מדינת ישראל. נראה שהמצב הביטחוני של ישראל והנזקים החמורים מאוד לביטחון המדינה הנגרמים ע"י החזקת הרוצחים בכלא, מגמדים נזק תדמיתי אפשרי שקל להדוף אותה.
יחד עם זאת, ישנם שיקולים נוספים, כגון החשש להוצאה להורג של חטופים שבידיהם על ידם, כתגובה להוצאה להורג של מחבלים רוצחים.
בינואר 2018 אושר בקריאה טרומית הצעת חוק של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, לעניין הטלת עונש מוות למחבלים רוצחים. ההצעה מבקשת לקבוע גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות של מעשה טרור. כן מוצע לקבוע כי שר הביטחון יורה למפקד כוחות צבא ההגנה לישראל באזור יהודה ושומרון, כי לעניין בית משפט צבאי הממוקם באזור זה, יהיה ניתן לגזור על נאשם עונש מוות ברוב רגיל של שופטי המותב, ולא ניתן יהיה להקל בעונש מוות שנפסק בגזר דין סופי בבית משפט כאמור. (מקור: אתר הכנסת).
נוסיף כי אם בסופו של דבר הצעת החוק לא תעבור או שלא ייושם בפועל, יש לפחות להפחית באופן משמעותי בזכויות המופרזות שבהן נהנים המחבלים, ואף לנצל זאת כדי לנסות לשחרר את החטופים הישראלים הנמצאים בידי ארגוני המחבלים.
נציין כי מאז שנת 2023, השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, פעל רבות למניעת זכויות מופרזות לאסירים הביטחוניים ופועל לשנוי המדיניות ושינוי חקיקה לעניין הטלת עונש מוות למחבלים רוצחים.